חוק בגדי עבודה

עובדי קבלן, עובדי שמירה ואבטחה ועובדי אולמות וגני אירועים זכאים לקבלת בגדי עבודה מהמעסיק

המידע שימושי? שתפו את חבריכם!

קיימים הסכמים קיבוציםו צווי הרחבה במגזרים שונים המחייבים מעסיקים לספק לעובדיהם בגדי עבודה. דוגמא למגזרים כאלה: עובדי קבלן, עובדי אולמות וגני אירועים. בנוסף, לגבי ענפים מסוימים קיימות תקנות בטיחות בעבודה המחייבות את המעסיקים לספק בגדי עבודה מטעמי בטיחות.

לדוגמא:
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסויימות), תשנ"ג-1993 מחייבות מעסיקים לספק לכל עובד במתכת בגדי עבודה מתאימים, כולל נעליים וגרביים המיועדים אך ורק לעבודה.

מי זכאי?

  • עובד אשר חלים עליו תקנות בטיחות או צו הרחבה אהסכם קיבוצי אשר מחייב את המעסיק לספק לו בגדי עבודה.
  • עובדי קבלן כל עובד זכאי לבגדי עבודה, בהתאם לכללי הבטיחות בעבודה, ובהתאם להסכם הקיבוצי במקום עבודתו.
  • מלצרים ועבדי אירועים: המעסיק יספק על חשבונו בכל שנה לכל העובדים בגדי עבודה.

הליך מימוש הזכות

בגדי העבודה מסופקים על פי רוב באחת מהדרכים הבאות:

  • המעסיק מספק את הביגוד עצמו לעובד.
  • העובד מקבל שוברים לקניית ביגוד.
  • במשכורת העובד נכלל רכיב שכר המכונה "ביגוד".

במידה ובגדי העבודה לא ניתנים באחת מהדרכים שצוינו לעיל או בדרך אחרת, יש לדרוש זכות זו ישירות מן המעסיק.

חשוב לדעת

  • עבור עובדי קבלן – המעסיק רשאי לנכות משכרו האחרון של העובד את התשלום בגין אי השבתם של בגדי עבודה.
  • עבור עובדי שמירה ובטחון- בתום תקופת העבודה העובד מחויב להחזיר למעסיק לפחות סט אחד של ביגוד. במידה והעובד לא השיב את בגדי העבודה, המעסיק רשאי לנכות משכרו האחרון של העובד תשלום בגין בגדי העבודה, עד לסכום של 150 ש"ח.

מעמדה המשפטי של הזכות הסוציאלית לקבלת דמי ביגוד
בניגוד לזכויות סוציאליות אשר המעביד מחויב בהן ואינן קוגנטיות (ניתנות להתניה), דמי ביגוד הוכרו בפסיקה כזכות נלווית, שלא כל העובדים במשק זכאים ליהנות ממנה.

חובת המעביד לספק לעובדיו ביגוד או לחלופין לשלם להם דמי ביגוד אינה מעוגנת במסגרת החוק. הלכה למעשה, הזכות לקבלת דמי ביגוד קמה שעה שעל מקום העבודה חלים צו הרחבה או הסכם קיבוצי המציינים במפורש את חובתו לשלם לעובד דמי ביגוד או לספק לו בפועל בגדי עבודה.

ערוץ אחר המאפשר קבלת הטבה של דמי ביגוד הינו הסכם אישי אשר נחתם בין המעביד לעובד, המעגן את זכות העובד לקבלת דמי ביגוד.
תוקפה של הזכות לקבלת דמי ביגוד
מאחר ודמי ביגוד נחשבים לזכות סוציאלית נלווית הרי שהינה חלה לאורך תקופת ההעסקה. כלומר, כל עוד מתקיימים בין הצדדים יחסי עובי מעביד מוחל צו הרחבה, הסכם קיבוצי או הסכם אישי המעגנים את זכות העובד לקבלת דמי ביגוד.

שעה שמערכת יחסי העבודה מגיעה אל סיומה פוקעת מאליה זכות העובד לדמי ביגוד אלא אם נקבע בהסכם במפורש אחרת.
דמי ביגוד מה קבע החוק?
בשנת 2010 עמד הסכום המגיע לעובדי המגזר הציבורי בגין רכישת ביגוד על סכום של כ 1,960 ש"ח. בשנת 2011 הסכום האמור עלה במקצת וכיום הוא עומד על כ 2,040 ש"ח, אשר שולמו לעובדי מדינה יחד עם משכורת חודש יולי.
דמי הביגוד לעובדים במגזר הציבורי נקבעים לפי הסכמי השכר הנהוגים ומאושרים על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר. הסכומים נקבעים לפי רמות דירוג ותפקיד של העובד. בשנת 2011 תעריפי הביגוד נקבעו כך: לעובד ברמה 3, 1,464 ₪ לשנה. לרמה 4, 2,042 ₪, למשפטן המופיע בבית משפט, 1,634 ₪, למנכ"ל, 4,182 ₪, למורה לחינוך גופני בחצי משרה, 501 ₪ .
בחודש יולי 2012 עודכנו סכומי קצובת הביגוד. לרמה 3 נקבע סכום של 1,488 ₪, לרמה 4, 2,076 ₪

אי תשלום דמי ביגוד

בנסיבות בהן המעביד אינו משלם לעובדיו דמי ביגוד יש לערוך בדיקה משפטית ובמסגרתה להתחקות אחר המקור הנורמטיבי המצמיח את החיוב למתן דמי ביגוד.

במידה ומקום העבודה כפוף לתחולת הסכם קיבוצי או צו הרחבה המעגנים את זכות העובדים לקבלת דמי ביגוד הרי שהמעביד מחויב בתשלומם כדין וכך גם במקרה של הסכם אישי אשר נחתם בין הצדדים ומסדיר זכות זו.

שעה שהמעביד נהג לשלם לעובדיו דמי ביגוד משך שנים הרי שהתשלום הקבוע הפך לחלק מהסכם העבודה. במידה ובשנה מסוימת החליט המעביד להפסיק זאת עשוי הדבר להיחשב כהפרת הסכם העבודה ולעלות כדי פגיעה בתנאי ההעסקה של העובד.

נסיבות אלה מצמיחות בידי העובדים אפשרות להגשת תביעה נגד המעביד ומזכות בסעד משפטי של אכיפה, פיצוי או התפטרות אשר דינה כדין פיטורים

ראוי לציין, כי אי הגשת תביעה נתפסת על ידי הערכאות כהסכמה בשתיקה ובמקרה זה יחשב העובד כאילו קיבל על עצמו את השינוי. הפניה בנושא זה תעשה אל בית הדין לעבודה מן הסתם.

תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד-מגן אישי), התשנ"ז-1997 (להלן:"חוק בגדי עבודה")

עניינם הגנה כללית של הגוף בעבודה עם חומצות, תמיסות בסיסיות, חומרים ביולוגיים מזיקים, חמרי חיטוי וחומרי נקוי משתכים; עבודה בתנאי חום או קור קיצוניים; יצור ועיבוד מוצרי זכוכית; ניקוי משטחים בחומר מותז בלחץ אויר; עבודה בתאי קירור, חדרי קירור ומחסני קירור; עבודה בחשיפה ישירה לקרני השמש, לקרינה על סגולה ולקרינה תת אדומה; עבודות ריתוך; עיבוד של מתכת מלובנת, עבודות התכה, יציקה, כבישה וערגול בחום; עבודות ניקוי וחיתוך עצמות של בעלי חיים; עבודה עם סכין שמצריכה תנועה של הסכין כלפי הגוף וקובע בגדי עבודה להלן: סינרים להגנה מפני פגיעות מיכניות, פיסיקליות, כימיות, חום וקור; ביגוד להגנה מפני פגיעות מכניות, פיסיקליות, כימיות, חום וקור; ביגוד להגנה מפני קרינה וזיהום רדיואקטיבי; ביגוד להגנה מפני קרינה בלתי מיננת; ביגוד מגן חסין אש; סרבל בטיחות; ביגוד מחומם.

לפי חוק בגדי עבודה (תקנות הבטיחות בעבודה) הגנת כל הגוף מפני פגיעה של כלי תעבורה מחייבת ביגוד מחזיר אור או חלקי ביגוד מחזירי אור בעבודות שדורשות הבחנה ברורה מרחוק של המצאות העובדים באתר העבודה כגון: עבודות בכבישים, מדרכות ומסילות ברזל ובשוליהם – כגון סלילה ואחזקה, צביעה ופיקוח, התקנה ואחזקה של אמצעים ואבזרים וכן עבודות פינוי אשפה, נקיון ואיסוף אשפה, הסרת מכשולים ומטרדים אחרים בכביש והכוונת תנועה בכביש.

חוק בגדי עבודה (תקנות הבטיחות בעבודה) קובע כי בעבודות בגשם, בקור או בחשיפה ישירה לשמש יש לספק לעובד ביגוד הגנה מפני פגעי מזג אויר

בקיצור עם המשרה שלכם לא עומדת בתקנים אלה אנו מקווים שלמדתם משהו !!!!!!!

לקבלת הצעת מחיר מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם
מנהל.ת רכש? השאירו פרטים ונחזור אליכם עם הצעת מחיר
דילוג לתוכן